תערוכת היין בבית ציוני אמריקה, תל אביב, מרס 2013 

תערוכת היין בבית ציוני אמריקה, תל אביב, מרס 2013

האמת  הופתעתי ובגדול. יש אין ספור תערוכות יין בשנה רובן הגדול מופק בחוסר מקצועיות משווע.

ולרב היקבים כבר נמאס להגיע לתערוכות שההשתתפות בהן עולה הרבה כסף ולא בטוח שיש בהן תועלת. והיקב צריך להחליט באיזה תערוכה להשתתף ואחד הפרמטרים הוא כמובן מי מפיק את האירוע, מה רמת המקצועות שלו בהפקת אירועים ( ולאו דווקא הבנתו ביין ) בחירת המקום, וסוג האנשים שצפויים להגיע לאירוע אלו הפרמטרים שצרכים לעניין את היקב על מנת שידע איזה יין צריך להטעים. שגיא אפשטיין מחברת  E&M  הפקות היה אמון על הפקת האירוע הנוכחי בבית ציוני אמריקה. עצם בחירת המקום העיד על סוג האנשים שאיליו מכוון שגיא ואכן מאות אנשים שאנחנו לא רואים בדרך כלל בתערוכות יין הגיעו לאירוע, גברים ונשים שהגיעו לאירוע תרבות וככה התייחסו איליו. מטופחים ולבושים בהתאם לאירוע תרבות. שקטים ועדינים עברו בין הדוכנים ובאו לחוות סוג של הכרות עם עולם יין מרתק. שיחות אישיות שקטות בין מטעימים ללוגמים, לא הייתה התנפלות הייתה הרבה סבלנות ואנשים עמדו וחיכו שיתפנו אליהם. פשוט עמדתי בצד ורותקתי מעוצמת האירוע. ראיתי גם את ההלם שהיה על פני המטעימים והייננים שהיו באירוע מכמות האנשים ומההתענינות  האמיתית שלהם. שגיא כיוון גבוהה והעניק במה מכובדת ביותר ליקבים שהגיעו לאירוע הזה. נכון שהיו הרבה יקבי בוטיק לא מוכרים שלא בדיוק ידעו איך לאכול את האירוע ונכון שחלק מהיקבים הביאו יין  שלא כל כך מתאים אבל בסך הכל אלו היו יומיים של תרבות יין פארקסלנס. בתערוכות הבאות ששגיא אפשטיין יארגן צרכים היקבים ובעיקר הטובים לדאוג לקבל דוכן  ולהיות שם . נראה לי שמה שמנחה את שגיא מעבר למקצועיות בהפקת אירועים כי בזה הוא מתמחה זה גם אהבתו ליין כחובב וזה שילוב מנצח.

שאפו שגיא.

טוב , עכשיו נעבור ליין שטעמתי.

יקב בנימינה: קברנה רזרב 2008:

היין הושק במרס 2011 ויצא לשוק כשהוא לא היה מוכן לשתייה אבל עם פוטנציאל גדול. היום כעבור שלוש שנים בדיוק מתגלה היין הזה בגדולתו. צבע שחור מבריק וסמיך, ריחות עמוקים של פטל בשל, אספרסו מרוכז ובקצוות נענע טריה. בפה היין מאוד סמיך ומעניק אין ספור טעמי פרי בשל נקי ומדויק.

18 חודשי חבית העניקו יופי של טעמי משנה מפתיעים של עשבי תיבול טריים וטעם של לחם קלוי עדין וחמאה מומסת באפטר טייסט . זה היין הטוב ביותר שטעמתי באירוע. יופי של יין מוכן לשתייה ואפילו מרתק לשתייה. 90 שקלים.

יקב כרמל סינגל ויניארד שיראז 2008:

15 חודש חבית, 14.5% אלכוהול.

גם השקתו של יין זה הייתה לפני שנתיים ובטעימה דאז רק יכולנו לשער אם יש ליין הנ"ל יכולת התיישנות ופוטנציאל השתבחות. היום לאחר שנתיים נוספים בבקבוק אפשר לקבוע.

אם לפני שנתיים החבית לא הייתה דומיננטית אזי בטעימה הזו יש השתלטות מסיבית של טעמי עץ על הנוזל עד כדי כך שטעמי וארומות ענבי שיראז אופיניים פשוטים כמו פלפל שחור, פטל ואוכמניות בשלות לא באים לידי ביטוי במקום זה בפה ובאף יש המון טעמי עץ שיחד עם האלכוהול פשוט מעלים כל זכר לענבי שיראז. 100 שקל בחנות היין באירוע.

יקב שילה:  LEGENG 2009 

בלנד: שיראז, פטיט סירה, פטיט וורדו, מרלו.

8 חודשי חבית כל זן בנפרד ו 8 חודשי חבית יחד כבלנד. 14.3% אלכוהול.

יין מאוזן ובעל חמיצות משובחת. פרי בשל וטוב, המון עשבי תיבול טריים לצד שוקולד מריר.

יין שזועק לאוכל לידו ומתאים מאוד לאוכל. יופי של יין. 55 שקלים

יקב רד פואטרי: קברנה רזרב 2008

18 חודש חבית 14% אלכוהול.

יין מאוד מדויק ומאוד חד. הטעמים האופיניים של הקברנה באים לידי ביטוי  בטעמי שיזף בשל, פלפל ירוק, שוקולד ואספרסו טוב. החבית העניקה אכסניה טובה. יופי של יין . 90 שקלים בחנות.

יקב יפו: מרלו סירה.2009.

שילוב מעניין ומאוד פיראי של 50 אחוז סירה ו 50 אחוז מרלו. 13% אלכוהול 15 חודשי חבית.

יין מאוד פרחוני עם המון טעמים של עשבי תיבול טריים ואדמה רטובה. שילוב מרתק . 90 שקלים

יקב שדה בוקר: מלבק 2009 13% אלכהול 18 חודש חבית.

צבע אדום דלוח , היין מאוד מימי וחסר גוף לחלוטין. מעט טעמי פרי בעיקר מרירים  שנובעים מהשתלטות החבית. 89 ש"ח

קברנה מרלו 2007:

13.7% אלכוהול,

יין מאוזן עם פרי בשל וחמיצות טובה, גם כאן חסר לי צבע ליין ומעט יותר ארומות שהחבית מעלימה .

95 שקלים.

יקב רעים: מרלו 2010 וקברנה סובניון 2010

היין יושב בעיר שדרות הענבים מגיעים מבית שמאי הצפונית.

אני מאגד בביקורת  את שני סוגי הין הללו שהיקב מייצר כי אין הרבה מה לכתוב על היינות הללו.

לא מספיק לקנות ענבים, לסחוט , לשים בחבית את המיץ ולבקבק. צריך גם ללמוד לעשות יין או לפחות לקחת יועץ טוב. זו המלצתי.

100 שקלים לבקבוק.

יקב זכות:  מרלו 2010

18 חודשי חבית, 14% אלכוהול.

ענבים מראש פינה. מרלו מאוד מעניין עם בשלות פרי טובה שמצליח לשחרר יופי של ארומות וטעמי פרי מרלו עדינים ומתקתקים. היין צריך כמה עירבולים או דקנטר כדי להעלים את אדי האלכוהול שקצת משתלטים. 90 שקלים בחנות.

יקב אליגוטה: סנג'ובזה 2009

6 חודשי חבית, 13% אלכוהול.

זן איטלקי קלאסי האופייני לאזור טוסקנה, היין מאוד מתובל  וטעמי הפטל החמצמץ בוקעים ממנו,

ליין צבע סגול בוהק, טעמי פרי מאוזנים ורעננים. יין שזועק לאוכל לידו. הענבים מטופלים כיאה לענבי הסנג'ובזה המעט בעייתיים בארץ. יופי של יין 80 שקלים.

יקב רמי בר מאור: ירח אדום 2011.

בלנד של מרלו ו 20%  קברנה פרנק, 13.7% אלכוהול. 12 חודש בחבית.

יין מפתיע. מצד אחד יש המון פרי שחור בשל ביין ומאידך היין קר  וחד בפה. המון עשבי תיבול וירקרקות מרעננת. טאנינים עדינים מורגשים באפטר טייסט והעלו חיוך על פני . יין שיכול להשתבח עם השנים אבל אני מניח שלא יישאר ממנו הרבה אחרי שאנשים יטעמו. 95 שקלים

יתיר ויוניה 2010 :

13.5% אלכוהול. 6 חודשי נירוסטה.

אני זוכר את ויוניה יתיר 2009 שהיה בשל מאוד ועשיר בטעמי פרי של אפרסק לבן ואגס בשל ומעט גויאבה בקצוות ומעט ליקירצ מעניין. זה היה יופי של יין.

כשטעמתי את הויוניה 2010 האכזבה הייתה קשה. ריחות הפרי המתבקש נשלטו על ידי אלכוהול,

בפה התגלו טעמים מרירים שיכול להיות שצרכים להיות קיימים באופן מינורי אם מחפשים טעמי שקדים מרים שמידי פעם יוצאים בויניה אבל כאן המרירות הייתה אגרסיבית מידי.

קצת ארומות של בית מרקחת העלו בי את החשש שמדובר בברט אבל גם בלי הארומות הללו היין לא ממשיך את מסורת 2009 הנפלאה וחבל. 55 שקלים.

יקב טפרברג: ויוניה 2011

צבע נקי ויפה, ין מאוד ארומטי מעט משמשים אפרסקים ומעט וניל שלא מאופין לזן אבל היה שם והעניק טאצ' מיוחד. יין מאוד מרענן שממלא את הפה בטעמי פרי טובים של אגס ומעט פרי הדר. היין מאוד חמאתי ונעים לשתיה. 55 שקלים